סיירת גולני במלחמת ההתשה

במלחמת ההתשה, 1967-1970, שימשה הסיירת של חטיבת גולני בעיקר כיחידה למבצעים מעבר לגבול בגזרת ירדן, רמת הגולן ולבנון.

 

היחידה נאבקה בארגוני המחבלים ששהו אז בעיקר בממלכת ירדן, עד ספטמבר 1970 - "ספטמבר השחור" - שבו החליט מלך ירדן לגרשם משטח הממלכה, בשל הלחץ הצבאי של צה"ל בכלל ושל סיירת גולני בפרט.

 

המאבק כלל פשיטות על בסיסי מחבלים, מיקושים וחבלה, מארבים נגד אדם וכלי רכב  ואף נגד הצבא הירדני, שלפעמים סייע למחבלים.

 

בין עשרות המבצעים בולטים חבלה במוביל המים של בקעת הירדן, תעלת העו'ר, עד כדי ייבושה, פגיעה בבסיסי מחבלים בואדי יאבס  מול כפר רופין, ובשונה מול נווה אור,  פשיטה על המוצב הירדני "החרוט" מול אשדות יעקב, מארבים על כביש 

הבקעה הירדני ותכנון מבצע עומק לפגיעה בסוללת תותחים עיראקים ליד ארביד בירדן.

 

הפעילות ברמת הגולן הסורית כללה מארבים ופשיטה באזור מפגש הגבולות ופעילות בחרמון הסורי.

 

בלבנון השתתפה סיירת גולני בטיהור מורדות החרמון ובכיבוש ג'בל רוס (לימים הר דב), ובעוד מבצעים  רבים נגד מחבלים והרס התשתיות שלהם. בין השאר - הפשיטה על בסיס מחבלים באזור חלתא בואכה חצביה, ירין ועוד.

 

הסיירת לקחה חלק גם בתכנון מבצעים מוטסים בעומק השטח הסורי בפיקוד קצין צנחנים וחי"ר תא"ל רפאל איתן.

 

באותה עת שימשו לוחמי הסיירת גם ככוח מוביל וכדוגמא ליחידות רבות, תוך שיתוף פעולה עם לוחמי  הקומנדו הימי (שייטת 13), מסוקי חיל האוויר, ארטילריה, הנדסה וטנקים.

 

יכולת הלוחמים, כולם מתנדבים בני קיבוצים, בני מושבים ועירונים  גם יחד, היתה דוגמא למסירות שאין למעלה ממנה ולאחוות לוחמים.

 

במלחמת ההתשה איבדה סיירת גולני 8 לוחמים. התצפית מן האנדרטה שעל תל ישמעאל אל מעבר הגבול, שם לחמו ומסרו את נפשם, מעלה את  זכרם ואת זכר פועלם.